עֶרֶב יוֹרֵד עַל הַמִּרְפֶּסֶת הַתְּלוּיָה

הַמְּבֻגָּרִים הוֹצִיאוּ אֶת הַכִּסָּאוֹת לָאוֹר
בַּמִרְפֶּסֶת הַתְּלוּיָה,
לְפַצֵּחַ גַּרְעִינִים וּלְדַבֵּר
עַל דְּבָרִים בְּהֵא הַיְּדִיעָה
לְמָשָׁל,
עַל הַפָּרָשָׁה.
הִדְבַּקְנוּ צִפָּרְנַיִם אֲדֻמוֹת מְקֻטָּפוֹת
מֵהַגֵּרָנְיוּם שֶׁבַּאֲדָנִית
וְשָׁמַעְנוּ שֶׁהָאָרֶץ
הוֹלֶכֶת מִדֶּחִי אֶל דֶּחִי.

הַמַּעֲקֶה הַמְּסֹרָג
חָתַךְ אֶת הַיָּם לִפְרוּסוֹת.

לִפְעָמִים הֵם דִּבְרוּ בִּגְנוּת הַמִּפְלָגָה,
"הַפִּנְקָס הָאָדֹם הוּא שַׁעֲרוּרִיָה!" אָמַר מִישֶׁהוּ
בְּמִלִּים לוֹהֲטוֹת,
כְּמִי שֶׁחֲלוֹמוֹ נִגְזַל.
הַשֶּׁמֶשׁ בָּעֲרָה עַל רָאשׁוֹ
וְאַחַר כָּךְ צָנְחָה לַיָּם
אֲבָל אַף אֶחָד לֹא עָשָׂה מִזֶּה עִנְיָן.

לִפְעָמִים נִזְכְּרוּ בְּמַרְזוּק וִּבִשְׁמוּאֵל עַזַר
שֶׁלָמְדּוּ אִתָּם בְּבֵית הַסֵּפֶר
וְנִתְלוּ בְּקָהִיר.

הַלַּיְלָה פָּעַר תְּהוֹמוֹת מִתַּחַת לַמִּרְפֶּסֶת
וְנֶאֱסַף
אֶל אֲבוֹתָּיו.

אֶפִּילֹוג
עָבַרְתִּי שָׁם וְרָאִיתִי
שֶׁעֲכְשָׁו
זֶהוּ הַסְּנִיף הַמֶּרְכָּזִי
שֶׁל הַבִּטּוּחַ הַלְּאוּמִי.
הַבִּנְיָן מְצֻפֶּה זְגוּגִיוֹת כֵּהוֹת לְמֶחֶצָה
וְכָל אֲבָנָיו
אֵינָן.