יום שבת, 29 במרץ 2008

הֶעָרִים שֶׁלָנוּ יוֹרְדוֹת אֶל הַיָּם

הֶעָרִים שֶׁלָנוּ יוֹרְדוֹת אֶל הַיָּם,
מַפְשִׁילוֹת שְׂמָלוֹת נֻקְשׁוֹת מִזֵּעָה וּמִמֶּלַח
וּמַתִּירוֹת לוֹ לְלַחֵךְ
אֶת כַּפּוֹת רַגְלֵיהֶן.
הֵן נִפְרָצוֹת בְּקַו הָחוֹף וּבַלֵּילוֹת
הַיָּם מְלַקֵּק אוֹתָן בִּירֹקֶת אֲצוֹתָיו
הַנִּגְרָשׁוֹת
וְגוֹאֶה אֶלֵיהֶן נוֹהֵם כְּחַיָּה,
וְהַיָּרֵחַ
וּצְבָא כּוֹכָבָיו
מֻכְפָּלִים וְזוֹהֲרִים
מֵעַל וּמִתַּחַת.

זוֹנוֹת!

הֶעָרִים הַסְּמוּיוֹת מִן הַעַיִן
מִסְתַּתְרוֹת בִּנְקִיקֵי צוּרִים,
טוֹבְעוֹת בִּדְיוּנוֹת הַמִּדְבָּר הַגָּדוֹל,
נְמוֹגוֹת בְּעֲרְפִּילֵי הַבֹּקֶר. הֵן לְבַדָּן
נֶחְשָׂפוֹת וּמַמְתִּיקוֹת גַּנִּים
רַק לְמִי שֶׁמְּבַקְשָׁן

בְּאֶמֶת.

יום שבת, 15 במרץ 2008

עֶרֶב יוֹרֵד עַל הַמִּרְפֶּסֶת הַתְּלוּיָה

הַמְּבֻגָּרִים הוֹצִיאוּ אֶת הַכִּסָּאוֹת לָאוֹר
בַּמִרְפֶּסֶת הַתְּלוּיָה,
לְפַצֵּחַ גַּרְעִינִים וּלְדַבֵּר
עַל דְּבָרִים בְּהֵא הַיְּדִיעָה
לְמָשָׁל,
עַל הַפָּרָשָׁה.
הִדְבַּקְנוּ צִפָּרְנַיִם אֲדֻמוֹת מְקֻטָּפוֹת
מֵהַגֵּרָנְיוּם שֶׁבַּאֲדָנִית
וְשָׁמַעְנוּ שֶׁהָאָרֶץ
הוֹלֶכֶת מִדֶּחִי אֶל דֶּחִי.

הַמַּעֲקֶה הַמְּסֹרָג
חָתַךְ אֶת הַיָּם לִפְרוּסוֹת.

לִפְעָמִים הֵם דִּבְרוּ בִּגְנוּת הַמִּפְלָגָה,
"הַפִּנְקָס הָאָדֹם הוּא שַׁעֲרוּרִיָה!" אָמַר מִישֶׁהוּ
בְּמִלִּים לוֹהֲטוֹת,
כְּמִי שֶׁחֲלוֹמוֹ נִגְזַל.
הַשֶּׁמֶשׁ בָּעֲרָה עַל רָאשׁוֹ
וְאַחַר כָּךְ צָנְחָה לַיָּם
אֲבָל אַף אֶחָד לֹא עָשָׂה מִזֶּה עִנְיָן.

לִפְעָמִים נִזְכְּרוּ בְּמַרְזוּק וִּבִשְׁמוּאֵל עַזַר
שֶׁלָמְדּוּ אִתָּם בְּבֵית הַסֵּפֶר
וְנִתְלוּ בְּקָהִיר.

הַלַּיְלָה פָּעַר תְּהוֹמוֹת מִתַּחַת לַמִּרְפֶּסֶת
וְנֶאֱסַף
אֶל אֲבוֹתָּיו.

אֶפִּילֹוג
עָבַרְתִּי שָׁם וְרָאִיתִי
שֶׁעֲכְשָׁו
זֶהוּ הַסְּנִיף הַמֶּרְכָּזִי
שֶׁל הַבִּטּוּחַ הַלְּאוּמִי.
הַבִּנְיָן מְצֻפֶּה זְגוּגִיוֹת כֵּהוֹת לְמֶחֶצָה
וְכָל אֲבָנָיו
אֵינָן.

נַעֲרָה בְּתַצְלוּם שָׁחוֹרְלָבָן

הַתְּרִיסוֹל פָּתוּחַ לְמֶחֶצָה
וּפַסֵּי אוֹרְצֵל מֻטָּלִים בְּאַלַכְסוֹן
עַל הַפָּנִּים.
עֵינֵּיהָ מֻשְׁפָּלוֹת וּשְׂעַרָהּ אָפֵל.
אוּלַי הִיא נִתְפְּסָה לֹא מוּכָנָה,
שָׁרָה לְעַצְמָהּ אֶת אֶלִינוֹר רִיגְבִּי
אוֹ שִׁיר אַחֵר.

הַתְּמוּנָה צוּלְמָה בִּשְׁנוֹת הַשִּׁשִּׁים.
אֲנָשִׁים הָלְכוּ עַל הַיָּרֵחַ;
דַּקָר נֶעֱלְמָה.

עֲנָנִים מִתְגּוֹדְדִים כְּחֲבוּרוֹת רְחוֹב
מַעֲלִים בָּהּ מַחְשָׁבוֹת סְתוּמוֹת, לְמָשָׁל
"לְעוֹלָם לֹא אוּכַל לַדַעַת
אִם זֶהוּ הַגֶּשֶׁם הַאֲחָרוֹן".
הִיא מְקַבֶּלֶת כְּאַקְסִיוֹמָה
אֶת אֲדִישׁוּתָם שֶׁל הַכּוֹכָבִים.

הַתַּצְלוּם מֵעוֹרֵר בִּי אִי נַחַת,
כְּמוֹ דְּבָרִים חֲנוּטִים שֶׁמְבַקְשִׁים לְהִתְפַּקֵּעַ,
כְּמוֹ מִכְתָּב מְמֹעָן וּמְבוּיָל
שֶׁמֵעוֹלָם לֹא נִשְׁלָח.
גַּם אָז הֶעֱדַפְתִּי עָלִּים רַכִּים שֶׁשְׂפָתָם תְּמִימָה,
שֶׁאֶפְשָׁר לְמוֹלֵל,
אֲבָל עַדַיִן לֹא תָּפַרְתִּי לִי כְּנָפַיִם
מִמִּלִּים.

יום שישי, 7 במרץ 2008

אֲנַחְנוּ שָׁבִים עַתָּה אֶל הַבָּתִּים שֶׁעָזַבְנוּ

אֲנַחְנוּ שָׁבִים עַתָּה אֶל הַבָּתִּים שֶׁעָזַבְנוּ,
לִמְצֹא דָּבָר שֶׁנִּשְׁכָּח:
סֶרְוִיס חֲגִיגִי;
סִדּוּר שֶׁכְּרִיכָתוֹ כְּסוּפָה;
מַפּוֹת הַקְּרוֹשֶׁה שֶׁסַּבְתָּא רָקְמָה.
אֲנַחְנוּ מְנַסִּים לְהִזָּכֵר
מַה רָצִינוּ לִהְיוֹת
כְּשֶׁנִהְיֶה גְּדוֹלִים
וְצֵל הַלֵּב רוֹעֵד עַל הַקִּיר.

אִמוֹתֵינוּ וְאֲבוֹתֵינוּ
הִתְלָהַבוּ מֵהָאָרֶץ הַחֲדָשָׁה,
וְהִמְתִּיקוּ לָנוּ אֶת אֶתְמוֹלֶיהָ,
אַךְ שְׂפָתָם נוֹתְרָה זָרָה וּשְׁסוּעָה.

מַדוּעַ נֶאֱלָם הַקּוֹל הַמֵּעִיר לִסְלִיחוֹת?