מִמִּנְיָן הַיָּמִּים הָאוֹזְלִים

עוֹד מֵעַט קַיִץ.
שִׁבּוֹלִים מֵעֻלָּפוֹת מֵעֹמֶס חֹם וְגַרְגֵּרִים
יִכָּנְעוּ שׁוּב לִמְכוֹנוֹת הַקָּצִיר הַגְּדוֹלוֹת,
וְאַתְּ -
מְטֹרֶפֶת אַחַר הַשֶּׁמֶש
תַּפְקִירִי אֶת גּוּפֵךְ לַצָּרָב.

עוֹד קַיִץ -
וְאַתְּ עֲדַיִן מִתְפָּאֶרֶת בְּאַהֲבָתֵךְ האֲסוּרָה,
כְּמִי שֶׁחָלָה בְּמַחֲלָה מַמְאֶרֶת
וְהוּא מַצִּיג אֶת מוּמָיו לְעֵין כָּל
ומוֹנֶה בְּקוֹל אֶת יָמָּיו הָאוֹזְלִים.

אֵשׁ תַּעֲלֶה בַּבָּרְקָנִים וּבַשֶּׁלֶף
לְהוּטָה לְכַלוֹת
וְהַזְּמַן יֵעָשֶׂה צָהֹב.
רְאִי - הוּא נֶעֱרָם בְּגוּפֵךְ כְּמוֹ חוֹל
וְיָדַיִךְ כְּבֵדוֹת.