לֹא יִהְיֶה אַחֵר כְּמוֹתוֹ

לֹא יִהְיֶה אַחֵר כְּמוֹתוֹ (יום הזכרון תשס"ח, 2008)

הַמִּלְמוּל מַתְחִיל בִּשְׁעוֹת הַצָּהֲרַיִם
וְנִמְשָׁךְ כָּל אוֹתוֹ יוֹם
וְכָל אוֹתוֹ לַיְלָה
וּבַיּוֹם שֶׁלְּמָחֳרַת,
וּמִלְבַד שָׁלֹשׁ דַּקּוֹת בְּסַךְ הַכָּל,
הוּא מַמְשִׁיךְ וּבוֹקֵעַ
מִן הַטֶּלֶוִיזְיָה וּמִן הַרַדְיוֹ
פּוֹעֵם וְנִשְׁפָּךְ
- "אֲנִי מְדַבֶּרֶת אִתּוֹ כָּל יוֹם"
- "אֲנִי מַרְגִּישָׁה אוֹתוֹ נוֹשֵׁף בְּצַוָארִי"
- "לֹא יִהְיֶה לִי אַחֵר כְּמוֹתוֹ"
נִרְגָּשׁ וְנָשִׁי וְרַךְ וְנוֹשֵׁם
- "לֹא אָמַרְתִּי מַסְפִּיק"
- "לֹא חִבַּקְתִּי דַּי"
- "בַּבֹּקֶר הָהוּא הִתְעוֹרַרְתִּי בּוֹכָה"
- "אֵינֶּנִי יְשֵׁנָה בַּלֵּילּוֹת"
- "אֲנִי מִתְכָּסַּה בַּשְּׂמִיכָה שֶׁלוֹ"
נֶחְנָק וְנִשְׁנָק וּכְמוֹ-אָדִישׁ
- "יָדַעְתִי שֶׁהֵם יָבֹאוּ"
- "לֹא רָצִיתִי לִפְתֹּחַ אֶת הַדֶּלֶת"
- "יוֹם יוֹם אֲנִי מְבַקֶרֶת אוֹתוֹ בְּבֵיתוֹ הֶחָדָשׁ בְּקִרְיַת שָׁאוּל"
- "מֵאָז כָּל הַיָּמִּים אוֹתוֹ דָּבָר"
חַם וְקַר וְתָמֵהַ וּמִתְהַפֵּךְ

וּבִנְהָר הַמִּלִּים הַרַבּוֹת,
הַחַיִים וְהַמֵּתִּים זוֹרְמִים
זֶה בְּצַד זֶה
וְאֶל אוֹתוֹ מָקוֹם,
לֹא יִהְיֶה אַחֵר
כְּמוֹתוֹ.

אַפֵלָה נִפְקַחַת בֵּין חֲרָכֵי עָלִים

אוֹר נִשְׁפָּךְ מִן הַחַלּוֹן עַל אֶדֶן
דּוֹחֵק אֶת הַלַּיְלָה
מֶרְחָק קָצֶה שֶׁל נְשִׁימָה.
מַבָּטִים נִתְלִים בַּחֲבָלִים
מְבַקְשִׁים אָטָב אוֹ בֶּגֶד
לְהִתָּפֵס בּוֹ
וְנוֹפְלִים.

בַּלֵּילוֹת,
נִצוֹצוֹת בִּצְבִיר הַכּוֹכָבִים
וְיָרֵחַ מִתְכַּוֵּן אֶל עֲגָלָה.
אֲנִי נוֹתֶנֶת בְּךָ סִימָנִים
בְּאַל-פֶּה, וְנוֹשֵׂאת אֶת שִׁמְךָ
כְּמוֹ תְּפִלָּה.

לַשָּׁוְא,
וִילוֹן שָׁקוּף מִתְנַפֵּחַ
נוֹשֵׁף אֲוִיר בְּלַעַג
וְאַפֵלָה נִפְקַחַת
בֵּין חֲרָכֵי עָלִים.

מִמִּנְיָן הַיָּמִּים הָאוֹזְלִים

עוֹד מֵעַט קַיִץ.
שִׁבּוֹלִים מֵעֻלָּפוֹת מֵעֹמֶס חֹם וְגַרְגֵּרִים
יִכָּנְעוּ שׁוּב לִמְכוֹנוֹת הַקָּצִיר הַגְּדוֹלוֹת,
וְאַתְּ -
מְטֹרֶפֶת אַחַר הַשֶּׁמֶש
תַּפְקִירִי אֶת גּוּפֵךְ לַצָּרָב.

עוֹד קַיִץ -
וְאַתְּ עֲדַיִן מִתְפָּאֶרֶת בְּאַהֲבָתֵךְ האֲסוּרָה,
כְּמִי שֶׁחָלָה בְּמַחֲלָה מַמְאֶרֶת
וְהוּא מַצִּיג אֶת מוּמָיו לְעֵין כָּל
ומוֹנֶה בְּקוֹל אֶת יָמָּיו הָאוֹזְלִים.

אֵשׁ תַּעֲלֶה בַּבָּרְקָנִים וּבַשֶּׁלֶף
לְהוּטָה לְכַלוֹת
וְהַזְּמַן יֵעָשֶׂה צָהֹב.
רְאִי - הוּא נֶעֱרָם בְּגוּפֵךְ כְּמוֹ חוֹל
וְיָדַיִךְ כְּבֵדוֹת.

הִזְדַקְנוּת

כָּל בֹּקֶר לָכַדְנוּ אֶת הַכַּרְמֶל
בְּמִסְגֶּרֶת הַחַלוֹן,
כְּהַבְטָחָה.
פָּנֵּינוּ הָיוּ אָז כַּאֲגַמִים שֶׁל צְפוֹן אֵירוֹפָּה.
לֹא יָדַעְנוּ לוֹמַר מִלִּים מִשֶּׁלָנוּ
וְלֹא יָרַדְנוּ לְעָמְקַן
שֶׁל אֲמּוֹת הַמַּיִם הַעֲתִיקוֹת.

בֵּינַתַיִם
דְּבָרִים פּוֹשְטִים וְלוֹבְשִׁים צוּרָה;
תָּאִים מֵתִּים בְּקֶצֶב רַצְחָנִי;
הַמַּאֲוָיִם הָפְכוּ לִכְתָמִים שֶׁל צֵל
עַל קִירוֹת הַגּוּף.

הַגּוּף! הֲרֵי הוּא מֵכִין אֶת בְּגִידוֹתָיו
כְּכִילַי שֶׁסּוֹפֵר אֶת מָעוֹתָיו בְּהֵחָבֵא.

עֲכְשָׁו אֲנַחְנוּ מִשְׁתָּאִים
כְּמִי שֶׁמִּתְעוֹרְרִים בֹּקֶר אֶחָד וּמְגַלִים
שֶׁכָּל הַסְּעָרוֹת הִלְבִּינוּ.

שַׂעֲרוֹתַי הָיוּ מְסֻבָּכוֹת בַּעֲנָפִים

שַׂעֲרוֹתַי הָיוּ מְסֻבָּכוֹת בַּעֲנָפִים
וְכָל הַיְּרֻקִּים וְהֶעָלִּים
הִבְרִיקוּ בְּרָאשִׁי
בִּזְמַן שֶׁהַסּוּסִּים רוֹקְעִים
וְדוֹהֲרִים מִתַּחַת.

קוֹל קוֹרֵא
הִמָּלְטִי,
אֲבָל אֲנִי שְׁבוּיָה בַּרְקִיעוֹת
וּבְאֹפֶל הָחֹרְשָׁה, וְנִקְרַעַת,
הִמָּלְטִי,
הוּא מֵאִיץ בִּי וְדוֹחֵק
אֲבָל אֲנִי שׁוֹמַעַת
אֶת הַקּוֹלוֹת הַסַּכִּינִיִים-הַאֲדֻמִּים וְהַאֲדָמָה
הַלּוֹהֶטֶת מִתַּחַת, הִמָּלְטִי

מְשֻׁ גַּעַת.